בעידן שבו קבוצות ווטסאפ משמשות בעיקר לשיתוף מימים, תיאום איסוף ילדים מבית הספר ושיחות משפחתיות שלא נגמרות, יש קבוצות שמשנות חיים. קהילות התנדבות דיגיטליות הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי בגיוס ותיאום מתנדבים, במיוחד אחרי 7 באוקטובר 2023. אפליקציה פשוטה עם אייקון ירוק מנהלת מבצעי חלוקת מזון, מתאמת משמרות, ומאפשרת לאנשים רגילים להפוך לחלק ממערך חירום אזרחי.
הדוגמאות לכך רבות, ובעמותת "לחיות בכבוד" ניתן לראות כמה מהן פועלות בפועל: קהילות שצמחו מהיסוד, שהתחילו בהודעה אחת ונהיו למערכות ארגוניות שלמות. ארבעה פעילים מספרים איך טכנולוגיה פשוטה משנה את פני ההתנדבות בישראל, ומוכיחים שלפעמים כל מה שצריך כדי לשנות חיים זה סמארטפון ורצון טוב.
נועם זלוף: "משאירים חותם" עם 1,500 מתנדבים
נועם זלוף ידע שהוא רוצה לעשות משהו גדול, אבל לא ידע בדיוק מה. הוא הקים את קהילת "משאירים חותם" בתקופת המלחמה, ותוך חודשים ספורים הקהילה צמחה ליותר מ-1,500 מתנדבים פעילים. הניהול? דרך ווטסאפ, פשוט וישיר.
"הכל התחיל מקבוצה של 20 חברים", מספר זלוף. "שלחתי הודעה שאני מחפש אנשים שרוצים להתנדב, וזה התגלגל." המתנדבים בקהילה שלו מגיעים למטבחי עמותת לחיות בכבוד מדי שבוע ומסייעים בהכנה ובחלוקה של ארוחות חמות. השיטה פשוטה: מישהו מפרסם משמרת, אנשים נרשמים, ומגיעים. בלי ביורוקרטיה, בלי טפסים, בלי ועדות קבלה. הכל שקוף ופתוח. התוצאה: 1,500 אנשים שמרגישים שהם חלק ממשהו. ושלאלפי קשישים יש ארוחה חמה כל יום.
גיא נוה: מיום התנדבות ארגוני לפעילות קבועה
גיא נוה הגיע לעמותת "לחיות בכבוד" דרך יום התנדבות שארגנה החברה שבה הוא עובד. "זה היה אמור להיות יום אחד, משהו שמסמנים וי", הוא מספר. אבל מה שראה במטבח של העמותה שינה לו את הראש.
"כשאתה עומד ליד אישה בת 90 שמודה לך על צלחת מרק, אתה מבין שזה לא 'פעילות רווחה' סתם. זה האדם שלך, זו האחריות שלך." מאז היום הארגוני הראשון, נוה חוזר כל שבוע. הוא הצטרף לקבוצת הווטסאפ של המתנדבים, ומשם עבר להתנדבות קבועה. "הקבוצה היא מה ששומר עלינו מחוברים", הוא אומר. "בלעדיה, בטח הייתי שוכח. עם ההודעה השבועית, אי אפשר להתעלם."
אורי פאר: הקהילה שנולדה מצו 8 שלא הגיע
ב-7 באוקטובר 2023, כשחבריו של אורי פאר גויסו בצו 8, הוא נשאר בבית. בן 35, לוחם מילואים, הוא הרגיש שהוא חייב לעשות משהו. תוך ימים הוא הגיע למטבחי "לחיות בכבוד" והתחיל לחלק ארוחות חמות לקשישים וניצולי שואה.
אבל פאר לא הסתפק בלהיות מתנדב. הוא הקים קהילת מתנדבים לקשישים וניצולי שואה באמצעות קבוצת ווטסאפ, ותיאם דרכה משמרות, נהגים ומסלולי חלוקה. היעד שלו ברור: 300 קשישים שיקבלו ארוחה חמה בכל שבוע. "ווטסאפ זה הכלי הכי חזק שיש", הוא מסביר. "אתה שולח הודעה אחת ויש לך 15 מתנדבים תוך שעה."
המוטיבציה של פאר עמוקה מעבר לרצון לעזור. סבו נרצח בבור ירי במהלך השואה, וסבתו ניצולת. הזיכרון הזה מלווה אותו בכל משמרת. "כל פעם שאני מגיש ארוחה לניצולת שואה", הוא אומר, "אני עושה את מה שמישהו לא עשה בשביל סבא שלי." מעבר לפעילות בלחיות בכבוד, פאר גם מוביל את הפעילות של "עוצמה לחייל" לתמיכה בחיילי מילואים.
ארז קרלנשטיין: "התאמנו את עצמנו לדיגיטל"
ארז קרלנשטיין, מייסד ומנכ"ל עמותת "לחיות בכבוד", מספר שהעמותה עברה מהפכה טכנולוגית בשנים האחרונות. "הקמנו את העמותה ב-1993, כשהטלפון היחיד היה קווי", הוא אומר. "היום, רוב התיאום שלנו עובר דרך ווטסאפ, קבוצות טלגרם וכלים דיגיטליים."
השינוי לא היה פשוט. עמותה עם 142 עובדים ולמעלה מ-300 מתנדבים צריכה מערכת ניהול רצינית. אבל דווקא הכלים הפשוטים הוכיחו את עצמם. פרויקט בית הקליק השלישי ברחובות, שנותן מענה לאוכלוסייה המבוגרת, מנוהל בין היתר דרך תקשורת דיגיטלית שמחברת מתנדבים למוטבים.
ההתנדבות של העתיד כבר כאן
זלוף, נוה, פאר וקרלנשטיין מייצגים מודל חדש של התנדבות: דיגיטלי, מהיר, ונגיש. לא צריך להירשם לעמותה, לא צריך לעבור הכשרה ארוכה, ולא צריך להתחייב לשנה. הודעה בווטסאפ, אישור, הגעה. זו הנוסחה שעובדת ב-2026 וזו הנוסחה שמשאירה קשישים בישראל עם צלחת חמה על השולחן.
אבל מאחורי הפשטות הטכנולוגית יש עבודה אנושית מורכבת. מישהו צריך לתכנן את המשמרות, מישהו צריך לבשל את הארוחות, ומישהו צריך להגיע לדלת של קשיש בן 92 ולהגיש לו צלחת חמה. הטכנולוגיה רק מחברת בין הנקודות. בני האדם הם אלה שעושים את העבודה.
כשנשאל מה הלאה, פאר עונה בפשטות: "300 קשישים בשבוע זה ההתחלה. המטרה היא שאף קשיש בישראל לא יישב רעב ולבד." עם קהילות כמו אלה של זלוף, נוה ופאר, וגב ארגוני כמו העמותה של קרלנשטיין, המטרה הזו נראית קצת פחות רחוקה. ובינתיים, כל יום שני וחמישי, הודעה חדשה קופצת בקבוצה: "מחר משמרת חלוקה ברחובות, מי בפנים?" תוך דקות, הרשימה מלאה. ככה נראית חברה שלא שוכחת את מי שבנה אותה.
