רשלנות רפואית: קווים לדמותה

פעם אנשים לא חלמו לתבוע את הרופא המטפל, את בית החולים ובטח שלא את קופת החולים, אך כיום הדברים השתנו. כיום אנשים מודעים לעובדה שיש מונח שעונה להגדרה "רשלנות רפואית", מונח שמאפשר לתבוע עוול רפואי שהשאיר נזק משמעותי. כמו כן, אם מביטים בנתונים, מוצאים שבתי המשפט נוטים לשפוט לטובת התובעים, כך שאם עוברים הליך רפואי ויוצאים ממנו עם נזק משמעותי, בהחלט יש עניין לשקול הגשת תביעה. המלצה שכזו רלוונטית עבור מקרים שבהם איתרו בעיה רפואית באיחור (לאחר שכן ניגשתם לקבל אבחון), עבור הליך רפואי שניגמר בצורה קשה, עבור הליך רפואי שנמנע ממסירת מידע וכדומה. מכאן שההיתכנות להגיש תביעת רשלנות כוללת מגוון תרחישים והיא בהחלט עברה דרך ארוכה. מתעניינים בנושא? הגיע הזמן ליישר קו – לרשותכם עיקרי הדברים.

רשלנות רפואית – הגדרה מלאה

על מנת להכריז שאכן התקיימה רשלנות רפואית, צרכים להתקיים 3 תנאים. ראשית יש צורך שיינתן טיפול רפואי שסטה ממידת הזהירות הסבירה שמצופה מגורם רפואי. שנית צריך להיגרם נזק רפואי משמעותי (פיזי או נפשי). שלישית צריך להוכיח קשר בין שני הדברים – בין הטיפול שחרג ממידת הזהירות הסבירה לבין הנזק שעומד על הפרק. לכאורה משימה פשוטה, אך בפועל לא תמיד קל להוכיח שאכן ההתנהלות הרפואית סטתה מדרך ההתנהגות הסבירה, ובמקביל לא תמיד ניתן להוכיח שהנזק הרפואי נגרם מאותה התנהלות. באתר Lawtip תמצאו מידע בנושא אם תרצו לדעת עוד או אם יש לכם שאלות נוספות.

מגוון תרחישים הגדרה אחת

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים מתחום הרפואה. ייתכן שמדובר בליווי לא תקין של היריון, ייתכן שמדובר בניתוח קוסמטי שנכשל, ייתכן שמדובר בטיפול שיניים לקוי, ייתכן שמדובר בתנאי אשפוז בעייתיים וכדומה. מכאן שאין זה משנה אם החריגה מדרך ההתנהלות הרפואית הסבירה באה לידי ביטוי באמצעות אי התייחסות לתלונה של מטופל, מתן מרשם שגוי, פעילות כירורגית מוטעית, או אי התייחסות להיסטוריה רפואית. הנקודה היא שאם אכן עברתם הליך רפואי (מזערי או משמעותי) שלדעתכם הוביל לנזק משמעותי, בהחלט יש טעם לערוך בדיקה.

לא מנצחים לא משלמים

כאשר שוקלים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, יש שני דברים שחשוב לקחת בחשבון. ראשית שאם לא זוכים בתביעה, אין צורך לשלם שכר טרחה לעורך הדין, כך שלצד מגוון הוצאות יחסית זניחות, לא באמת מסתכנים בהוצאות מיותרות. דבר שני שיש לקחת בחשבון, זה שמוטב להגיש תביעה בהקדם הניתן. אומנם במקרה זה חוק ההתיישנות תקף ל7 שנים, אך ככול שמקדימים לפעול, כך גדלים הסיכויים להשיג עדויות חותכות. אם כי יותר קל לאתר מסמכים רפואיים, לדבר עם סך הגורמים שמעורבים בפרשה, או לתעד את חומרת הנזק. בהתאם לנאמר, נחדד שני דברים: עורכי דין לא ימהרו לייצג אם לא יאמינו שהם עומדים לנצח, ומהרגע שמתעורר חשד, מוטב להתחיל לאסוף את סך המסמכים הרפואיים שרלוונטיים לסיטואציה.

הרתעה חשובה לצד פשרה נפוצה

עוד ראוי לדעת שתביעה בגין רשלנות רפואית עשויה להוביל לפיצויים מאוד גבוהים, פיצויים שעשויים לתמוך באופן משמעותי באיכות החיים שנפגעה קשות. כמו כן, לצד היכולת להשיג פיצויים, גם חשוב לקחת בחשבון שבין היתר הגשת תביעה הכרחית כדי לייצר הרתעה, כזו שעשויה למנוע את המקרה הבא. לבסוף נחדד שאם נמנעים מלהגיש תביעה רק כיוון שנלחצים מהליך משפטי ממושך, טוב לדעת שברוב המקרים נהוג להגיע לידי פשרה יחסית במהירות. לא בטוחים האם יש טעם לפעול? חפשו עורך דין שמתמחה בתחום ושמעניק ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.